נתיבי נוי בע"מ נ' בן עמי

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע שטר חוב על סך 51,000 ₪, ערוכה לפקודת המשיב ובחתימת המבקש כעושה השטר.

יש לציין כי המבקש חתום על השטר גם כערב לפירעונו.

תיק ההוצאה לפועל נפתח לביצוע שטר הנ"ל כנגד המבקש ולאחר מכן הוגשה בתיק ההוצאה לפועל בקשה להוספת חייב בה נטען כי עושת השטר היא חברה בבעלותו של המבקש ועל כן יש להוסיף את החברה "בן עמי שאול גינון והשקיה בע"מ" (להלן: "החברה") כחייבת נוספת בתיק.

אף במעמד הדיון ציין ב"כ המשיב כי לטעמו של המשיב עושת השטר היא החברה והמבקש הינו ערב לפירעונו.

החברה הגישה התנגדות לביצוע שטר אשר נדונה בפני כב' השופט אילן רונן ושם ניתנה לחברה בהסכמה רשות להתגונן בכפוף להפקדת סך של 30,000 ₪.

2. המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר (מתוקנת - לאחר מתן רשות לכך) ובה טען כי המשיב סיפק לחברה ריצוף פגום לצורך ביצוע עבודות ריצוף במספר רחובות בתל אביב לפי הזמנת עיריית ת"א.

לטענת המבקש המשיב הפסיק את פעילותו סמוך למועד האספקה ולכן סיפקה סחורה פגומה כדי להפטר ממלאי עודף ולהקטין את חובותיו על חשבון החברה.

הסחורה שסופקה סבלה משינויי גוון וצבע דהוי.

החברה נדרשה על ידי המזמין להחליף את הריצוף הפגום בריצוף אחר ובכך נפגע המוניטין של החברה בנוסף לעלויות ביצוע עבודות ההחלפה לאחר אספקת ריצוף חדש מחברה אחרת.

עוד טוען המבקש כי כבר באוגוסט 09 ניסה המשיב לספק לחברה סחורה פגומה ולאחר פניה מתאימה, ניתן לחברה זיכוי בגין סחורה זו.

3. במעמד הדיון הציג ב"כ המשיב למבקש הסכם מס' 203070 בין המזמין, היא החברה, לבין המשיב לפיו רכשה החברה מהמשיב אבן מסוגים שונים לריצוף רחוב (מוצג בש/1).

החברה אינה חתומה על ההסכם (מקום החתימה נותר ריק) ואילו בתחתית המסמך מופיע שמו של המבקש וחתימתו כערב לכל חוב המגיע למשיב כתוצאה ממשיכות סחורה בהתאם לאותו הסכם.

4. לטענת ב"כ המבקש ככל שב"כ המשיב מבסס את טענותיו על העילה החוזית כעילת התביעה – יש ליתן למבקש רשות להגן שכן בסיס התביעה הופך לעילה חוזית שיש להוכיחה תחילה.

אין לאמור לעיל בסיס משפטי כלשהוא. העילה היא שטרית ככל שההליך נפתח לביצוע השטר והנתבע רשאי להתגונן כנגד החיוב בתשלום על פי השטר, בעילת הגנה הנובעת מעסקת היסוד אשר במסגרתה או בעקבותיה נעשה השטר.

הדבר נכון בעיקר בשטר חוב שאינו משמש כאמצעי תשלום אלא כבטחון לתשלום התחייבויות הנובעות מעסקת היסוד.

חובת פירעונו של שטר חוב, להבדיל משיק, תלוי בהתקיים תנאי. במקרה דנן התנאי לדרישת התשלום על פי השטר הוא קיומה של יתרת חוב הנובעת מאי תשלום בגין סחורה שסופקה על ידי המשיבה מפעם לפעם לפי הזמנת החברה.

הטענה כי המשיב, הנסמך על קיומו של התנאי, משנה את עילת תביעתו לעילה החוזית אין לה על מה שתסמוך. דווקא ההסתמכות על ההסכם בין הצדדים וקיומו, היא טענה המאפשרת למבקש להתגונן כנגד התביעה.

ראה לצורך העניין ד.נ. 258/98 צמח נ. שלשבסקי פ"ד נה(4) עמ' 193 בעמ' 196:

"בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה. כל טענת הגנה העומדת לצדדים קרובים כנגד חבות על-פי שטר עומדת להם גם כנגד חבות על-פי חוזה. על-כן היה עושה השטר רשאי להעלות כנגד הנפרע את הטענה כי הסכום שבו הוא חייב על-פי עסקת היסוד נמוך מסכום השטר...השטר מעניק עילה עצמאית לאוחז, אך קיים קשר פנימי בין השטר לבין עיסקת היסוד. קשר זה מאפשר לעושה השטר לטעון להגנתו בתביעה על-פי השטר, כי חבותו השטרית פחותה היא לאור עיסקת היסוד".